תודה שחגגתם איתנו ים! נתראה ב-2020…
רוצים להישאר מעודכנים?
עקבו אחרינו בפייסבוק
התחנה
יפו העתיקה
ברוכים הבאים ליפו העתיקה, אנחנו מזמינים אתכם לקחת את הזמן ולבוא ליהנות מכל מה שיש לסמטאות העתיקות של יפו להציע לכם – אמנות, תרבות, תיאטרון, היסטוריה, אוכל והרבה שלווה. בעמוד נעדכן על פעילויות ואירועים ונחלוק אתכם קצת מהקסם היומיומי של יפו העתיקה.
החברה לפיתוח יפו העתיקה שמה לעצמה למטרה לשמר, לחדש ולמצב את רובע האמנים הייחודי של יפו העתיקה, כמוקד לתרבות ואמנות מקורית, המאפשר את צמיחתה ומערבותה של קהילת אמנים ומעצבים צעירה. במסגרת זו, מקדמת החברה את פרוייקט שהוא האמנים “אתר” במוזיאון יפו, את פרוייקט “סטודיו פופ אפ לאמנים ביפו” בסמטאות האמנים ואת גלריית הרחוב בסמטאות שיהוו פלטפורמות חדשות לתמיכה וחשיפה של כישרונות וכוחות יצירתיים הפועלים בקהילת האמנות והעיצוב בישראל. כמו כן, צפויים בחללים אלה פרויקטים ותערוכות מיוחדות לקראת אירועי בתים מבפנים, אירועי עושים אמנות. אוהבים אמנות , אירועי שבוע האיור של תל אביב ועוד.
מרינה תל אביב
קצת היסטוריה..
מאות צעירים ומבוגרים אשר חלמו לעסוק בשייט בתחילת שנות השבעים, קיוו למצוא ‘בית’ שיאפשר להם להגשים את חלומם. בתחילה היה זה ‘מועדון שיט’ תל – אביב, אשר אפשר לשייטים להניח את סירותיהם במקום שמור ומגודר. אך ככל שהלכה וגדלה כמות המצטרפים למועדון, כך הלך והתברר חזון הקמת המרינה.
מרינה תל – אביב, הוקמה בתחילת שנות השבעים והייתה המרינה הראשונה בישראל. תחילה נבנו הרציפים, הוקמו תשתיות חשמל ומים ובהמשך החלו לעגון בה סירות ויאכטות.
עם השנים הלכה והתפתחה המרינה תל – אביב, בהתאם לצמיחתו והתפתחותו של תחום היכטות והשיט העולמי.
אם כל המרינות
הצלחתה של המרינה תל – אביב, הייתה למעשה הגורם העיקרי להקמתן של המרינות בערים נוספות ברחבי הארץ כגון: הרצלייה, אשקלון, אשדוד, עכו, חיפה ואילת.
פרנסי הערים אשר חזו במרינה תל – אביב המשגשגת, נכבשו אף הם, ומאז הפך רעיון המרינה לעניין מרכזי בתוכניות מתאר ועיצוב ערי חוף בישראל.
חדשנית ומהירה בת 40.
ארבעת העשורים לקיומה של מרינה – תל אביב משקפים למעשה את התפתחותו של ענף השייט במתכונתו הנוכחית.
במהלך שנת 2010 נבנתה מרינה תל אביב מחדש– ועברה שיפוץ יסודי, הן בתחום היבשתי, תשתיות חשמל ומים, והן בתחום הימי, החלפת רציפים ותשתיות ימיות לעגינה.
הותקנו רציפים צפים מהמתקדמים בעולם, מערכות ונקודות חשמל חדשות זמינות וחסכוניות ביותר. שובר הגלים שופץ למניעת כניסת גלים בסערות ועל גביו נבנתה טיילת חדשה לרווחת התושבים והתיירים הרבים המגיעים לאזורינו.
מחויבות לנגישות:
מרינה תל אביב מחויבת וערוכה לנגישות נכים.
במרינה קיימים שירותים המותאמים לנכים, שטחי חניה לנכים, מועדון שיט לאוכלוסיית הנכים.
הנהלת המרינה:
על מרינה תל אביב, בניהולו של עופר דובנוב, מופקדת חברת ‘אתרים בחוף תל – אביב בע”מ. מנכ”ל – ירון קליין.
‘אתרים’ עוסקת בפיתוח אתרי תיירות בתחומי העיר תל-אביב – יפו באמצעות הקמה, פיתוח, ייזום וניהול של מרכזי תיירות, נופש, בידור אמנות וספורט, וכן מפעלים אחרים המשרתים ומעודדים תיירות.
לאן מפליגים מכאן?..
החזון שלנו:
להמשיך לפעול למענכם ולמען חזונם הגלובלי של מאות ואלפי בני אדם שהשיט והספורט הימי, הם תחביבם, עיסוקם או דרך חייהם.
ילדים, נוער, מבוגרים וכל מי שחפץ להעמיק את ההיכרות, הידע, הניסיון וחווית השיט.
לעשות ככל שביכולתנו, על מנת לאפשר ליותר ויותר תושבים ומבקרים מהארץ ומהעולם להפיק הנאה גדולה ממכלול שירותיה של המרינה, כמרכז הימי של מדינת ישראל, בתחומי השיט, התרבות, הנופש והפנאי.
נמל יפו
נמל יפו נחשב לאחד הקדומים בעולם. למן התקופה הכנענית ועד ימינו פעל הנמל ברציפות כמעט, והוא אשר העניק ליפו את מעמדה ההיסטורי כעיר מרכזית באגן המזרחי של הים התיכון וכשער הכניסה המערבי של הארץ. אלפי שנים שימש הנמל דייגים, ספנים, סוחרים, צליינים, כובשים ומהגרים, שעברו בו בבואם ובצאתם.
בתהפוכות ההיסטוריה ידע הנמל גם תקופות של שפל והזנחה. כיום, הודות למאמץ משותף של דייגי הנמל, תושבי יפו ואוהביה, ובזכות השקעה ותמיכה מצד עיריית תל אביב-יפו, מוסיף הנמל לפעול כנמל דייג, ומתחדש לצד זאת כמוקד אורבני המציע מגוון פעילויות תרבות, פנאי, מסחר ותיירות לציבור הרחב. פרויקט חידוש נמל יפו משמר את צביונו ההיסטורי של הנמל ואת אופיו הייחודי. במסגרת הפרויקט נעשות עבודות לשיפור תשתיות המתחם והשטחים הציבוריים, שיקום מעגנות הדייג ושיפוץ מבני המחסנים ההיסטוריים, העתידים לאכלס בתי עסק ופעילויות תרבות.
הוראות הגעה
הגעה ברכב:
לאור החפירות להקמת התשתית לרכבת הקלה: לבאים מטיילת תל אביב. מגיעים לכיכר השעון וממשיכים ישר ברחוב יפת, פונים ימינה ברחוב יהודה מרגוזה
מכיכר השעון ביפו, פונים לאזור החוויה הישראלית ביפו העתיקה. במתחם הכניסה ליפו העתיקה פונים שמאלה ויורדים לנמל.
אפשר גם להגיע משדרות ירושלים דרך הפניה לרחוב יהודה הימית.
הגעה באוטובוס:
קווים 37 ו-10 של חברת דן
נמל תל אביב ויריד המזרח
חומה ומגדל – אבל בים
כמעט כל תל אביבי מכיר את רגע הקסם הזה. הרגע שבו מתנתקים מההמולה הסוערת של העיר ללא הפסקה ונכנסים אל עולם של שלווה, רוח ים מלטפת, ומרחבים פתוחים. נמל תל אביב. הקסם הזה, כמו רבים אחרים בהיסטוריה המקומית, נולד מתוך שעת מבחן גדולה לתנועה הציונית, אך התל אביבים השכילו להפוך אותו למסיבת חוף המונית של יצירה, אהבה וקהילתיות.
הכל התחיל ב-20 באפריל 1936 עם פרוץ המרד הערבי הגדול. נמל יפו הושבת, ועיר העולם תל אביב – נותקה לה מהעולם. התל אביבים היו מוכרחים לפעול מהר. מנמל חיפה התגייסה קבוצה של סוורים יהודים יוצאי סלוניקי, כשהמטרה הייתה ברורה: ממש כמו ביישובי חומה ומגדל יש לקבוע עובדות בשטח. בעזרתם של מתנדבים רבים מתל אביב, הסלוניקאים מחיפה עבדו מסביב לשעון עד שהצליחו לייצב מזח עץ על הגלים.
כבר למחרת היום התמוטט המזח המאולתר, אבל את בניית הנמל לא ניתן היה לעצור – הספינה הזו כבר הפליגה. פחות מחודש אחרי סגירת נמל יפו, ב-19 במאי 1936, ספינה יוגוסלבית בשם “צ’טוורטי” עשתה היסטוריה כשעגנה בנמל תל אביב – ועל סיפונה מלט לבניית המדינה שבדרך. המוני תושבים נהרו לחוף לשיר את “התקווה”. העיר העברית הראשונה בנתה את הנמל העברי הראשון אחרי אלפיים שנות גלות.
“שער ציון”
את מזח העץ החליף מזח ברזל ארוך, וחיש קל נבנה גם מעגן לתפארת. מאחר שהבריטים אסרו על ממשלת היישוב היהודי או על ועד תל אביב להשתתף בהוצאות, הנמל הוקם על ידי חברת פרטית בשם “אוצר מפעלי ים”. המשוררת לאה גולדברג הנציחה את ההתרגשות ב”שיר הנמל”: “לַמֶּרְחַקִּים מַפְלִיגוֹת הַסְּפִינוֹת. / אֶלֶף יָדַיִם פּוֹרְקוֹת וּבוֹנוֹת, / אָנוּ כּוֹבְשִׁים אֶת הַחוֹף וְהַגַּל / אָנוּ בּוֹנִים פֹּה נָמָל פֹּה נָמָל”.
לימים, כשבנו עוד נמלים, הסתבר שיש לכתוב “נָמֵל” כדי לא לבלבל בין “נְמֵלִים” ל”נְמָלים”. המשורר נתן אלתרמן אפילו כתב על כך שיר היתולי: “אֵלִי, לְמִי אֲנִי עָמֵל? / קִוִּיתִי לִהְיוֹת לְנָמָל אֲמִתִּי / וְהִנֵּה מִתְגָּרִים בִּי: / נָמֵל…!”.
הנָמֵל החדש הושבת במלחמת העולם השנייה כשעובדיו התגייסו לצבא הבריטי ומתקניו הוחרמו בצו השעה. אבל ערב הקמת המדינה כולם נכחו לדעת שהתל אביבים צדקו: נמל תל אביב היה הנמל היהודי היחיד – צינור חיוני להברחת נשק בימים הראשונים של מלחמת העצמאות.
הנמל העברי של תל אביב, שנקרא “שער ציון”, היה גאוות המדינה הצעירה. מה לא עבר בו? דוברות וסחורות, עולים ומעפילים, דייגים ותיירים. למרות כל אלה, בסופו של דבר החליטה ממשלת ישראל לבנות את הנמל הדרומי של המדינה דווקא באשדוד. בכרך התל אביבי הצפוף פשוט לא היה מקום לבנות נמל מים עמוקים גדול.
פתיחות ואינטימיות, רומנטיקה ופלורליזם
ב-25 באוקטובר 1965 עגנה הספינה האחרונה בנמל תל אביב. כמעט בן לילה סמל התל אביביות שינה את פניו: החלודה פשתה בבטון, רוח הים הנפלאה הצליפה במחסנים הנטושים, ואת קול צופרי האניות החליפו רעשי ריתוך במוסכים, ומוסיקה סוערת במועדונים החדשים שמילאו את החלל.
בסוף שנות ה-90 החליטו עיריית תל אביב-יפו וחברת “אוצר מפעלי ים” לעשות מעשה. תושבים, אדריכלים ואנשי ציבור ישבו לנסח את חזון הנמל למאה ה-21 כפנינה נדירה, כאי של פנאי בלב העיר הגדולה: “מקום מפגש מרגש בין אנשים, כרך וים, עיצוב שיש בו פתיחות, אינטנסיביות מתמדת, אינטימיות, רומנטיקה, ופלורליזם… מקום של הנאה ורוגע מתמשכים, מפלט מהמולת הכרך בכל שעות היממה”.
כשפתח את ליבו בשנית ב-2004, הפך הנמל מהחצר האחורית של תל אביב-יפו למרפסת עם נוף לים. מיליוני משוטטים ואוהבים, אמנים וספורטאים, פודיז ובליינים פוקדים אותו בכל שנה. מתרגלים יוגה על המזח, צופים בהופעות של גדולי המוסיקאים, נהנים עם הילדים ממופעים לכל המשפחה, משפרים את הכושר במקצה ריצה או פשוט נהנים משקיעה זהובה ובריזה מלטפת.
לפני שחוזרים הביתה, חלקם גם זוכרים לבקר במזח הישן שבקצה טיילת העץ ולספר לילדיהם שפעם, ממש מזמן, עמד פה רב החובל העברי הראשון. שמו היה וולודיה איצקוביץ, או כפי שקרא לעצמו – “זאב הים”.
הנמל חוגג 80
ב-2018 יחגוג נמל תל אביב 80 שנה להיווסדו – כשהוא מפתיע, מתחדש ומשתכלל. המעגנה הוותיקה שהייתה בית לספינות משא, תפתח זרועותיה אל הים מחדש, הפעם כמעגנה ירוקה: נמל מבטחים לכלי שיט ללא ממונעים.
קיום מינמלי בים מקסימלי
בואו לשמוע על מחקרים פורצי דרך ולפגוש אנשי ים מעוררי השראה בסדרת הרצאות בנושאי ים ושיט במסגרת פסטיבל “תל אביב-יפו חוגגת ים Sail Tel Aviv”.
קיום מינימלי בים מקסימלי: הרצאתם של ענת ועמוס רביב המקיפים את העולם בסירת מפרש כבר שבע שנים.
בואו לשמוע את סיפורם יוצא הדופן של השייטים ד”ר עמוס רביב ואשתו ד”ר ענת רביב שיצאו למסע חובק עולם בספינה קטנה בים. במסע שנמשך עד עצם היום הזה התמודדו השניים עם אתגרים שונים שהציבו להם הים והטבע ודילגו בין תרבויות, יבשות ושפות. במהלך ההפלגה כתבו שלושה ספרים שתיעדו את מסעותיהם.
האירוע בשיתוף:
תל אביב חוגגת ים – Sail Tel Aviv- yafo פסטיבל הים של תל אביב חוזר ויתקיים ב-20-21 בספטמבר לאורך רצועת החוף, עם מגוון פעילויות ואטרקציות באווירה ימית וחופית. האירוע ייערך ביוזמת חברת אתרים ובשיתוף עיריית תל אביב-יפו, הפורום לקידום השייט ומועדוני ספורט ימי.
כמדי שנה, יכלול הפסטיבל משט גדול ומרהיב של כ-150 כלי שייט מסוגים שונים שיתקיים ביומם השני של האירועים- יום שבת 21 בספטמבר בשעה 12:00. המשט יפליג מצפון לדרום ויחלוף על כל חופי העיר במשך כשלוש שעות. עוד במסגרת Sail Tel Aviv- Yafo, מגוון רחב של פעילויות ספורטיביות ימיות להתנסות הקהל הרחב: סיורים, סדנאות, הרצאות, אטרקציות לאורך החופים ועוד.
